הסיכונים בשימוש בבינה מלאכותית

בינה מלאכותית (AI) משולבת כיום בכל דבר, מעוזרי סמארטפון ופידים ברשתות חברתיות ועד לבריאות ותחבורה. טכנולוגיות אלו מביאות יתרונות חסרי תקדים, אך גם טומנות בחובן סיכונים ואתגרים משמעותיים.

במאמר זה, נבחן יחד עם INVIAI את הסיכונים בשימוש בבינה מלאכותית בכל התחומים והסוגים – מצ'אטבוטים ואלגוריתמים ועד רובוטים – בהתבסס על תובנות ממקורות רשמיים ובינלאומיים.

הטיות ואפליה במערכות בינה מלאכותית

סיכון מרכזי בבינה מלאכותית הוא העמקת הטיות ואפליה לא הוגנת. מודלים של בינה מלאכותית לומדים מנתונים שעשויים לשקף דעות קדומות או אי שוויונות היסטוריים; כתוצאה מכך, מערכת AI עלולה להתייחס לאנשים באופן שונה על בסיס גזע, מין או תכונות אחרות בדרכים שממשיכות את העוול.

בינה מלאכותית כללית תקולה עלולה לגרום נזק באמצעות החלטות מוטות ביחס לתכונות מוגנות כמו גזע, מין, תרבות, גיל ונכות.

— דוח הבטיחות הבינלאומי לבינה מלאכותית

גופים גלובליים כמו אונסק"ו מזהירים כי ללא אמצעי הוגנות, בינה מלאכותית עלולה "לשכפל הטיות ואפליה מהעולם האמיתי, להחריף פילוגים ולאיים על זכויות וחירויות אדם בסיסיות". הבטחת אימון מערכות AI על נתונים מגוונים ומייצגים וביצוע ביקורת להטיות היא חיונית למניעת אפליה אוטומטית.

הטיות ואפליה במערכות בינה מלאכותית

סיכוני מידע שגוי וסכנות דיפייק

יכולת הבינה המלאכותית לייצר טקסט, תמונות וסרטונים היפר-ריאליסטיים עוררה חששות מצפת מידע שגוי. בינה מלאכותית גנרטיבית יכולה ליצור מאמרי חדשות מזויפים משכנעים, תמונות מזויפות או סרטוני דיפייק שקשה להבחין בינם לבין המציאות.

למעשה, מידע שגוי ומידע מטעה המונעים על ידי AI מהווים אחד מ"האתגרים הגדולים ביותר אי פעם לתהליך הדמוקרטי" – במיוחד עם מיליארדי אנשים שיצביעו בבחירות הקרובות. מדיה סינתטית כמו סרטוני דיפייק וקולות משוכפלים בינה מלאכותית עלולים לשמש להפצת תעמולה, התחזות לדמויות ציבוריות או ביצוע הונאות.

רשויות מזהירות כי שחקנים זדוניים יכולים לנצל AI לקמפיינים רחבי היקף של הפצת מידע שגוי, מה שמקל להציף רשתות חברתיות בתוכן מזויף ולזרוע כאוס. הסיכון הוא סביבה מידע צינית שבה האזרחים אינם יכולים לסמוך על מה שהם רואים או שומעים, מה שמערער את השיח הציבורי והדמוקרטיה.

סכנות מידע שגוי ודיפייק בבינה מלאכותית

איומים על פרטיות ופיקוח המוני

השימוש הנרחב בבינה מלאכותית מעלה חששות רציניים לגבי הפרטיות. מערכות AI דורשות לעיתים כמויות עצומות של נתונים אישיים – מפנינו וקולותינו ועד להרגלי הקנייה והמיקום שלנו – כדי לפעול ביעילות. ללא אמצעי הגנה חזקים, נתונים אלו עלולים להיות מנוצלים לרעה.

לדוגמה, זיהוי פנים ואלגוריתמים חזויים עלולים לאפשר פיקוח נרחב, לעקוב אחר כל תנועות הפרט או לדרג את התנהגותו ללא הסכמתו.

הפרטיות היא זכות חיונית להגנה על כבוד האדם, אוטונומיה וסוכנות שיש לכבד לאורך כל מחזור חיי מערכת ה-AI.

— סוכנויות הגנת מידע

אם פיתוח AI יעקוף רגולציות פרטיות, אנשים עלולים לאבד שליטה על המידע שלהם. החברה חייבת להבטיח ממשל נתונים חזק, מנגנוני הסכמה וטכניקות לשמירת פרטיות כדי שמערכות AI לא יהפכו לכלי פיקוח בלתי מבוקר.

איומים על פרטיות ופיקוח המוני

כשלים בטיחותיים ונזקים לא מכוונים

בעוד שבינה מלאכותית יכולה לאוטומט החלטות ומשימות פיזיות ביעילות על-אנושית, היא גם עלולה להיכשל בדרכים בלתי צפויות, ולגרום לנזקים בעולם האמיתי. אנו סומכים על AI במשימות קריטיות לבטיחות – כמו נהיגה, אבחון רפואי או ניהול רשתות חשמל – אך מערכות אלו אינן חסינות לטעויות.

תקלות, נתוני אימון לקויים או מצבים בלתי צפויים עלולים לגרום ל-AI לקבל החלטות מסוכנות. למשל, AI ברכב אוטונומי עלול לטעות בזיהוי הולך רגל, או AI רפואי להמליץ על טיפול שגוי, עם השלכות מסכנות חיים.

יש להימנע ולטפל בנזקים בלתי רצויים (סיכוני בטיחות) וכן בפגיעות להתקפות (סיכוני אבטחה) לאורך כל מחזור חיי מערכות AI כדי להבטיח בטיחות וביטחון לאדם, לסביבה ולמערכות האקולוגיות.

— קווי מנחה בינלאומיים לבינה מלאכותית

במילים אחרות, יש לבדוק, לפקח ולבנות מערכות AI עם מנגנוני בטיחות כדי למזער סיכוי לתקלות. הסתמכות יתר על AI עלולה להיות מסוכנת – אם בני אדם יבטחו בהחלטות אוטומטיות בעיוורון, הם עלולים לא להתערב בזמן כשמשהו משתבש.

לכן, הבטחת פיקוח אנושי היא חיונית. בשימושים בעלי סיכון גבוה (כמו בריאות או תחבורה), ההחלטות הסופיות צריכות להישאר נתונות לשיקול דעת אנושי. שמירה על בטיחות ואמינות ב-AI היא אתגר מתמשך, הדורש תכנון זהיר ותרבות אחריות מצד מפתחי AI.

כשלים בטיחותיים ונזקים לא מכוונים בבינה מלאכותית

החלפת עובדים והפרעות כלכליות

השפעת הבינה המלאכותית על הכלכלה היא חרב פיפיות. מצד אחד, AI יכול להעלות את הפרודוקטיביות וליצור תעשיות חדשות לחלוטין; מצד שני, הוא מציב סיכון להחלפת מיליוני עובדים באמצעות אוטומציה.

רבים מהעבודות – במיוחד אלו הכוללות משימות שגרתיות, חוזרות או ניתוח נתונים פשוט – חשופות להשתלטות על ידי אלגוריתמים ורובוטים מבוססי AI.

למרות שהכלכלה עשויה גם ליצור תפקידים חדשים (אולי אפילו יותר משרות מאלה שאבדו בטווח הארוך), המעבר יהיה כואב לרבים. המשרות החדשות דורשות לעיתים מיומנויות שונות ומתקדמות יותר או מרוכזות במרכזי טכנולוגיה מסוימים, מה שעלול להקשות על עובדים מוחלפים למצוא עוגן חדש.

הפער בין המיומנויות הקיימות של העובדים לדרישות התפקידים החדשים המונעים על ידי AI עלול להוביל לאבטלה גבוהה יותר ואי שוויון אם לא יטופל. למעשה, מקבלי החלטות וחוקרים מזהירים כי התקדמות מהירה של AI עלולה להביא ל"הפרעות בשוק העבודה ואי שוויון בכוח הכלכלי" בקנה מידה מערכתית.

ללא צעדים פרואקטיביים (כגון תוכניות הכשרה מחדש, חינוך במיומנויות AI ורשתות ביטחון סוציאליות), AI עלול להרחיב פערים חברתיים-כלכליים, וליצור כלכלה מונעת AI שבה בעלי הטכנולוגיה נהנים מרוב היתרונות.

הכנת כוח העבודה להשפעת AI היא קריטית כדי להבטיח שהיתרונות של האוטומציה יחולקו באופן רחב ולמנוע מהפכות חברתיות בעקבות אובדן משרות נרחב.

החלפת עובדים והפרעות כלכליות בבינה מלאכותית

שימוש פלילי, הונאה ואיומי אבטחה

בינה מלאכותית היא כלי רב עוצמה שיכול לשמש בקלות גם למטרות זדוניות. פושעי סייבר ושחקנים זדוניים אחרים כבר מנצלים AI כדי לשפר את התקפותיהם.

לדוגמה, AI יכול ליצור מיילים או הודעות קוליות פישינג מותאמות אישית (על ידי שכפול קול של מישהו) כדי להונות אנשים ולגרום להם לחשוף מידע רגיש או לשלוח כסף. הוא יכול גם לשמש לאוטומציה של פריצות על ידי מציאת פרצות תוכנה בקנה מידה או לפתח תוכנות זדוניות שמתאימות את עצמן כדי להתחמק מזיהוי.

שחקנים זדוניים יכולים להשתמש ב-AI להפצת מידע שגוי רחבת היקף, הונאות ותרמיות.

— דוח שהוזמן על ידי ממשלת בריטניה

מרכז הבטיחות בבינה מלאכותית מזהה שימוש זדוני ב-AI כדאגה מרכזית, וציין תרחישים כמו שימוש במערכות AI על ידי פושעים לביצוע הונאות והתקפות סייבר רחבות היקף.

המהירות, ההיקף והמתקדם שה-AI מאפשר עלולים להכריע את ההגנות המסורתיות – דמיינו אלפי שיחות הונאה או סרטוני דיפייק שנוצרו על ידי AI שמכוונים לאבטחת חברה ביום אחד.

ככל שיותר כלים מבוססי AI נגישים, המחסום לביצוע פעילויות זדוניות אלו יורד, מה שעלול להוביל לעלייה בפשיעה מואצת על ידי AI.

זה מחייב גישות חדשות לאבטחת סייבר ואכיפת חוק, כמו מערכות AI שיכולות לזהות דיפייקים או התנהגות חריגה ומסגרות חוקיות מעודכנות להעמדת עבריינים לדין. במילים אחרות, עלינו לצפות שכל יכולת ש-AI מספק לטובים, הוא עלול לספק גם לפושעים – ולהתכונן בהתאם.

שימוש פלילי, הונאה ואיומי אבטחה בבינה מלאכותית

מיליטריזציה ונשק אוטונומי

אולי הסיכון המפחיד ביותר של AI מתגלה בהקשר של מלחמה וביטחון לאומי. AI משתלב במהירות במערכות צבאיות, ומעלה את האפשרות של נשק אוטונומי ("רובוטים רוצחים") וקבלת החלטות מבוססת AI בקרב.

טכנולוגיות אלו יכולות להגיב מהר יותר מכל אדם, אך הסרת השליטה האנושית משימוש בכוח קטלני טומנת בחובה סכנות. קיים סיכון שנשק מבוקר AI יבחר מטרה שגויה או יחריף סכסוכים בדרכים בלתי צפויות.

אם מדינות יתחרו בציוד נשק חכם, זה עלול לעורר מרוץ חימוש בלתי יציב. בנוסף, AI יכול לשמש במלחמת סייבר לתקוף תשתיות קריטיות או להפיץ תעמולה, מטשטש את הגבול בין שלום לסכסוך.

פיתוח AI במלחמה, אם יישאר בידי מעטים, עלול להיות מוטל על אנשים ללא יכולת השפעה על אופן השימוש, ולערער את הביטחון והאתיקה העולמיים.

— האומות המאוחדות

מערכות נשק אוטונומיות מציבות גם דילמות משפטיות ומוסריות – מי אחראי אם רחפן AI טועה וגורם למות אזרחים? כיצד מערכות אלו עומדות בדיני מלחמה בינלאומיים?

שאלות אלו הובילו לקריאות לאיסורים או רגולציה מחמירה על נשק מבוסס AI מסוים. שמירה על פיקוח אנושי על כל AI שיכול לקבל החלטות חיים ומוות נחשבת לחשובה ביותר. בלעדיה, הסיכון הוא לא רק טעויות טרגיות בשדה הקרב אלא גם שחיקת האחריות האנושית במלחמה.

מיליטריזציה ונשק אוטונומי בבינה מלאכותית

חוסר שקיפות ואחריות

רוב מערכות ה-AI המתקדמות כיום פועלות כ"תיבות שחורות" – הלוגיקה הפנימית שלהן לעיתים קרובות אינה ברורה אפילו ליוצריהן. חוסר שקיפות זה יוצר סיכון שהחלטות AI לא יוכלו להיות מוסברות או מוטלות בספק, מה שמהווה בעיה חמורה בתחומים כמו משפט, פיננסים או בריאות שבהם הסבריות היא דרישה חוקית או אתית.

אם AI מסרב להלוואה, מאבחן מחלה או מחליט מי ישוחרר מהכלא, ברור שנרצה לדעת מדוע. עם חלק מהמודלים (במיוחד רשתות עצביות מורכבות), מתן הסבר ברור הוא קשה.

חוסר שקיפות עלול גם לפגוע באפשרות לערער ביעילות על החלטות המבוססות על תוצאות של מערכות AI, ועלול לפגוע בזכות למשפט הוגן ולטיפול הולם.

— אונסק"ו

במילים אחרות, אם לא משתמשים ולא רגולטורים יכולים להבין כיצד AI מקבל החלטות, כמעט בלתי אפשרי להטיל אחריות על טעויות או הטיות שנוצרות.

כדי להתמודד עם זאת, מומחים תומכים בטכניקות AI מוסבר, ביקורת קפדנית ודרישות רגולטוריות שהחלטות AI יהיו ניתנות למעקב לסמכות אנושית.

בהחלטות אתיות גלובליות מדגישים כי "תמיד יש להיות אפשרות לייחס אחריות אתית ומשפטית" להתנהגות מערכות AI לאדם או לארגון. בני אדם חייבים להישאר אחראים בסופו של דבר, ו-AI צריך לסייע ולא להחליף שיקול דעת אנושי בנושאים רגישים. אחרת, אנו מסתכנים ביצירת עולם שבו החלטות חשובות מתקבלות על ידי מכונות בלתי מובנות, וזה מתכון לאי צדק.

חוסר שקיפות ואחריות בשימוש בבינה מלאכותית במקום העבודה

ריכוז כוח ואי שוויון

מהפכת הבינה המלאכותית אינה מתרחשת באופן שווה ברחבי העולם – מספר קטן של תאגידים ומדינות שולט בפיתוח AI מתקדם, מה שמביא עמו סיכונים משלו.

מודלים מתקדמים דורשים כמויות עצומות של נתונים, כישרון ומשאבי מחשוב שרק ענקי הטכנולוגיה (וממשלות ממומנות היטב) מחזיקים כיום.

זה הוביל לשרשרת אספקה מרוכזת, ייחודית ומשולבת עולמית המעדיפה מספר חברות ומדינות מועטות.

— פורום הכלכלה העולמי

ריכוז כוח זה עלול להתבטא בשליטה מונופוליסטית בטכנולוגיות AI, להגביל תחרות ובחירת צרכנים. הוא גם מעלה את הסכנה שהעדיפויות של אותם חברות או מדינות מעטים יעצבו את ה-AI בדרכים שאינן מתחשבות בהאינטרס הציבורי הרחב.

אי שוויון זה עלול להחריף פערים גלובליים: מדינות וחברות עשירות מקדימות על ידי ניצול AI, בעוד קהילות עניות חסרות גישה לכלים החדישים וסובלות מאובדן משרות ללא הנאה מיתרונות AI.

בנוסף, תעשיית AI מרוכזת עלולה לחנוק חדשנות (אם חדשים לא יוכלו להתחרות במשאבים של החזקים) ולהוות סיכון אבטחה (אם תשתיות AI קריטיות נשלטות על ידי מעט ישויות, הן הופכות לנקודת כשל או מניפולציה אחת).

התמודדות עם סיכון זה דורשת שיתוף פעולה בינלאומי ואולי רגולציות חדשות לדמוקרטיזציה של פיתוח AI – למשל, תמיכה במחקר פתוח, הבטחת גישה הוגנת לנתונים ולמשאבים, ויצירת מדיניות (כמו חוק ה-AI המוצע באיחוד האירופי) למניעת התנהגויות פוגעניות של "שומרי סף" של AI. נוף AI כוללני יותר יסייע להבטיח שהיתרונות יחולקו גלובלית, במקום להרחיב את הפער בין בעלי הטכנולוגיה לאלו שאין להם.

ריכוז כוח ואי שוויון

השפעה סביבתית של בינה מלאכותית

לעיתים קרובות מתעלמים בדיונים על סיכוני AI מהטביעת הרגל הסביבתית שלו. פיתוח AI, במיוחד אימון מודלים גדולים של למידת מכונה, צורך כמויות עצומות של חשמל וכוח מחשוב.

מרכזי נתונים מלאים באלפי שרתים רעבים לאנרגיה נדרשים לעיבוד כמויות המידע שמערכות AI לומדות מהן. משמעות הדבר היא ש-AI יכול לתרום בעקיפין לפליטות פחמן ושינויי אקלים.

ככל שההשקעה ב-AI גדלה, צפויות הפליטות מהפעלת מודלים לעלות בצורה חדה – הדוח חזה כי מערכות AI מובילות עשויות לפלוט יחדיו מעל 100 מיליון טון CO₂ בשנה, מה שמעמיס משמעותית על תשתיות האנרגיה.

בהשוואה, מרכזי הנתונים שמפעילים AI מגדילים את צריכת החשמל "ארבע פעמים מהר יותר מהעלייה הכוללת בצריכת החשמל".

מלבד פליטות פחמן, AI צורך מים לקירור ומייצר פסולת אלקטרונית עקב שדרוגים מהירים בחומרה. אם לא יטופל, השפעתו הסביבתית עלולה לפגוע במאמצי הקיימות העולמיים.

סיכון זה מחייב להפוך את AI ליעיל יותר אנרגטית ולהשתמש במקורות אנרגיה נקיים יותר. חוקרים מפתחים טכניקות AI ירוקות להפחתת צריכת החשמל, וחברות מסוימות התחייבו לפצות על עלויות הפחמן של AI. עם זאת, זה נושא דחוף שהמהירות בפיתוח AI עלולה לשאת תג מחיר סביבתי כבד. איזון בין התקדמות טכנולוגית לאחריות אקולוגית הוא אתגר נוסף שעל החברה להתמודד איתו ככל שאנו משלבים AI בכל תחום.

השפעה סביבתית של בינה מלאכותית

סיכונים קיומיים וארוכי טווח

מעבר לסיכונים המיידיים, כמה מומחים מזהירים מסיכונים ספקולטיביים וארוכי טווח של AI – כולל האפשרות של בינה מלאכותית מתקדמת שגדלה מעבר לשליטת האדם. בעוד שמערכות AI כיום הן צרות ביכולותיהן, חוקרים פועלים לפיתוח בינה מלאכותית כללית שיכולה אולי להתעלות על בני אדם בתחומים רבים.

זה מעלה שאלות מורכבות: אם AI יהפוך לחכם או אוטונומי בהרבה, האם הוא עלול לפעול בדרכים המאיימות על קיומו של המין האנושי? למרות שזה נשמע כסיפור מדע בדיוני, דמויות בולטות בקהילת הטכנולוגיה הביעו דאגה מתרחישי "AI מתריס", וממשלות מתייחסות לנושא ברצינות.

מומחים מחזיקים בדעות שונות לגבי הסיכון שאנושות תאבד שליטה על AI באופן שיכול להוביל לתוצאות קטסטרופליות.

— דוח הבטיחות הבינלאומי לבינה מלאכותית

הקונצנזוס המדעי אינו אחיד – חלק סבורים כי AI על-אנושי רחוק עשורים או שניתן לשמור על התאמתו לערכי האדם, בעוד אחרים רואים סיכוי קטן אך לא אפס לתוצאות קטסטרופליות.

בעצם, יש הכרה כי סיכון קיומי מ-AI, אף אם מרוחק, אינו ניתן לדחייה מוחלטת. תוצאה כזו עלולה לכלול AI שמבצע את מטרותיו על חשבון רווחת האדם (הדוגמה הקלאסית היא AI שמתוכנת בצורה שגויה ומחליט לעשות משהו מזיק בקנה מידה רחב כי חסר לו שיקול דעת מוסרי או הגיוני).

בעוד שאין כיום AI עם סוכנות ברמה כזו, קצב התקדמות AI מהיר ובלתי צפוי הוא בעצמו גורם סיכון.

הכנה לסיכונים ארוכי טווח כוללת השקעה במחקר התאמת AI (להבטיח שמטרות AI תואמות לערכי אדם), הקמת הסכמים בינלאומיים למחקר AI בסיכון גבוה (בדומה לאמנות נשק גרעיני או ביולוגי), ושמירה על פיקוח אנושי ככל שמערכות AI מתקדמות.

עתיד ה-AI טומן בחובו הבטחות עצומות, אך גם אי ודאות – וזהירות מחייבת שנשקול גם סיכונים בעלי סבירות נמוכה אך השפעה גבוהה בתכנון ארוך הטווח.

סיכונים קיומיים וארוכי טווח בבינה מלאכותית

ניווט עתיד הבינה המלאכותית באחריות

לעיתים משווים את AI למנוע עוצמתי שיכול להניע את האנושות קדימה – אך ללא בלמים והיגוי, המנוע עלול לסטות מהמסלול. כפי שראינו, הסיכונים בשימוש ב-AI הם רב-פנים: מנושאים מיידיים כמו אלגוריתמים מוטים, חדשות מזויפות, פגיעה בפרטיות והפרעות בשוק העבודה, ועד לאתגרים חברתיים רחבים כמו איומי ביטחון, קבלת החלטות "קופסה שחורה", מונופולים של ענקי הטכנולוגיה, עומס סביבתי ואפילו הספקטרום הרחוק של אובדן שליטה ל-AI על-אנושי.

ממשלות, ארגונים בינלאומיים, מובילי תעשייה וחוקרים משתפים פעולה יותר ויותר כדי להתמודד עם חששות אלו – למשל, באמצעות מסגרות כמו:

• מסגרת ניהול סיכוני AI של NIST בארה"ב (לשיפור אמינות AI)
• המלצות האתיקה העולמיות של אונסק"ו ל-AI
• חוק ה-AI של האיחוד האירופי

מאמצים אלו שואפים למקסם את היתרונות של AI תוך הפחתת החסרונות, ולהבטיח ש-AI ישרת את האנושות ולא להפך.