השוואת בינה מלאכותית לבינה אנושית

בינה אנושית

הבינה האנושית היא יכולת טבעית וביולוגית. היא כוללת היגיון, רגשות, דמיון ומודעות עצמית.
אנשים לומדים מניסיון, מיישמים היגיון פשוט ומפגינים אמפתיה כלפי אחרים.

לדוגמה, אפילו ילדים קטנים מבינים סיבה ותוצאה (פעוט יודע שהכאת מישהו גורמת לכאב), יכולת שעדיין חסרה לבינה מלאכותית כיום. הזיכרונות שלנו עשירים בהקשר וקשרים אסוציאטיביים, המקשרים עובדות לרגשות ולחוויות.
כפי שנכתב בניתוח אחד, בני אדם יכולים להסתגל ול"“להכליל בין הקשרים שונים”", מה שמאפשר לנו ללמוד מושגים חדשים מנתונים מועטים מאוד.

בחיי היומיום זה אומר שילד יכול לעיתים לזהות בעל חיים חדש לאחר מספר דוגמאות מועטות, בעוד שרוב מודלי הבינה המלאכותית דורשים אלפי דוגמאות כדי ללמוד את אותה המשימה. הקוגניציה האנושית כוללת גם שכל ישר ואינטואיציה – אנו משלימים בקלות פרטים חסרים או מבינים רמזים לא מדוברים, מיומנויות שעדיין מהוות אתגר למכונות.

בינה מלאכותית

בינה מלאכותית (AI) מתייחסת למערכות מחשב המבצעות משימות הדורשות חשיבה בדומה לבני אדם. הבינה המלאכותית המודרנית מתבססת על אלגוריתמים, מודלים מתמטיים ומאגרי נתונים עצומים לזיהוי תבניות, ביצוע תחזיות ושיפור מתמשך. דוגמאות לכך הן עוזרי קול, רכבים אוטונומיים, מנועי המלצות ותוכניות משחק.

בניגוד ליכולות הלמידה הרחבות של בני אדם, רוב הבינה המלאכותית כיום היא צרה: כל מערכת מאומנת למשימות ספציפיות. כפי שמדגיש החוקר הקוגניטיבי פיטר גארדנפורס, אפילו המערכות המתקדמות ביותר “מתמחות מאוד וחסרות את רוחב היריעה והגמישות של הבינה האנושית”.

בפועל, זה אומר שבינה מלאכותית עשויה לשלוט בשחמט או בזיהוי תמונות, אך לא תוכל להעביר בקלות את המיומנות הזו לתחום שונה מאוד ללא אימון מחודש.

מערכות בינה מלאכותית גם חסרות מודעות או הבנה אמיתית – אין להן דעות, כוונות או רגשות אמיתיים. במקום זאת, הן מעבדות קלטים דרך מעגלים דיגיטליים. הבדל מהותי זה – סיליקון מול ביולוגיה – מהווה בסיס לפערים רבים בין הבינה המלאכותית למוחות האנושיים.

הבדלים מרכזיים

הטבלה למטה מסכמת את ההבדלים העיקריים בין בינה מלאכותית לבינה אנושית. כל אחת מצטיינת בתחומים שונים, ואף אחת אינה “חכמה יותר” באופן כללי:

• מהירות והיקף: בינה מלאכותית מעבדת כמויות עצומות של נתונים במהירות ובלא לאות. היא יכולה לנתח אלפי מסמכים או תמונות בשניות, הרבה מעבר ליכולת האנושית.
  לעומת זאת, בני אדם איטיים יותר ומתעייפים או משתעממים כאשר מבצעים משימות חוזרות.
• זיכרון והקשר: לבינה מלאכותית יש זיכרון עצום ומדויק (מאגרי נתונים ומודלים מבוססי נתונים). עם זאת, זיכרון זה הוא ללא הקשר.
  כפי שמציין UTHealth, הזיכרון האנושי הוא “אסוציאטיבי” וקושר רגשות וחוויות, בעוד שזיכרון הבינה המלאכותית הוא “מבוסס נתונים בלבד” וחסר את הקשרים העשירים הללו.
  במילים אחרות, אנו זוכרים דברים עם משמעות אישית; הבינה המלאכותית זוכרת רק דפוסי נתונים גולמיים.
• סגנון למידה: בני אדם לומדים בגמישות מנתונים מועטים ומכלילים למצבים חדשים. לעיתים אנו מבינים מושג מדוגמה אחת ומיישמים אותו בהקשרים שונים.
  לעומת זאת, בינה מלאכותית בדרך כלל זקוקה למאגרי נתונים מסומנים גדולים ואימון; היא מתקשה להסתגל במצבים לא מוכרים.
  בני אדם מצטיינים ב"“למידה מניסיון”" ויכולים להכליל מנתונים מועטים, בעוד שלמידת הבינה המלאכותית רעבה לנתונים וצרה.
• יצירתיות: בני אדם יוצרים רעיונות חדשים באמת על ידי שימוש ברגשות ותובנות מקריות. אנו יכולים לחשוב “מחוץ לקופסה” וליצור אמנות, מוזיקה או פתרונות שמעולם לא נראו קודם.
  בינה מלאכותית יכולה לחקות יצירתיות על ידי שילוב מחדש של נתונים קיימים. לדוגמה, מודלי שפה ומפיקי אמנות יכולים ליצור שירים או תמונות מרשימות, ואחת המחקרים אף מצאה ש-GPT-4 ייצר בממוצע רעיונות מקוריים יותר מנבדקים אנושיים.

עם זאת, המחקר גם ציין שהתשובות האנושיות הטובות ביותר עדיין התאימו או עלו על הרעיונות של הבינה המלאכותית. בפועל, ה"“יצירתיות”" של הבינה המלאכותית מוגבלת על ידי נתוני האימון שלה, ולכן אינה יכולה באמת להגות מושגים חדשים כפי שהמוחות האנושיים יכולים.

• בינה רגשית וחברתית: בני אדם מבינים באופן טבעי רגשות, טון, הומור ורמזים חברתיים. אנו מפגינים אמפתיה וקוראים הקשר בשיחות או בהתנהגות.
  בינה מלאכותית יכולה לזהות רגשות בסיסיים או לייצר תגובות ידידותיות, אך אינה מרגישה כלום.
  כפי שמציין סקר, בינה מלאכותית עשויה לדמות אמפתיה, אך “חסרה את החוויה הרגשית האמיתית” שעליה בני אדם מסתמכים.
  בסיטואציות חברתיות או בהנהגה, עומק רגשי ואמפתיה אנושיים מעניקים יתרון ברור.
• היגיון ושכל ישר: ההיגיון האנושי כולל לעיתים אינטואיציה והקשר. אנו יכולים להניח הנחות יומיומיות ללא מחשבה רבה (למשל “אם אשאיר גלידה בחוץ, היא תימס”), באמצעות שכל ישר.
  בינה מלאכותית פועלת בקפדנות לפי לוגיקה והסתברויות מהנתונים שלה. היא לעיתים נכשלת במסקנות פשוטות בדומה לבני אדם.
  חוקרי USC מציינים שבינה מלאכותית עושה “טעויות טיפשיות” כי חסר לה שכל ישר.
  מחשבים מתקשים עם הבחנות עדינות שבני אדם לוקחים כמובן מאליו. לדוגמה, בינה מלאכותית במצלמה עשויה לטעות בזיהוי של שלט תנועה צהוב ככתם בצבע בננה, בעוד שכל נהג אנושי יודע מיד שזה שלט.
• מודעות עצמית ומודעות: בני אדם מודעים לעצמם ולמחשבותיהם; אנו חושבים על המחשבות והקיום שלנו.
  מערכות בינה מלאכותית אינן מודעות – אינן תוהות על העתיד, אינן מנסחות מטרות אישיות ואינן מחזיקות בזהות עצמית.
  ה"“הבנה”" שלהן את העולם מבוססת לחלוטין על דפוסים סטטיסטיים.
  פער יסודי זה אומר שגם הבינה המלאכותית החזקה ביותר כיום אינה מודעת כפי שבני אדם מודעים.

לסיכום, לכל אחת יש את היתרונות שלה. היתרון של הבינה המלאכותית הוא בעיבוד נתונים בלתי פוסק, מהירות ועקביות. המוחות האנושיים מצטיינים בגמישות, אינטואיציה, אמפתיה ויצירתיות מופשטת.

ההבדלים כל כך מהותיים שאי אפשר לומר שבינה מלאכותית פשוט “טובה יותר” או “גרועה יותר” מהבינה האנושית באופן כללי – הן משלימות זו את זו.

כפי שמסכמים מומחי UTHealth, יש לראות את הבינה המלאכותית והבינה האנושית כצורות “משלימות ולא תחרותיות” של בינה.

העתיד: שיתוף פעולה, לא תחרות

בהסתכלות קדימה, רוב החוקרים רואים שיתוף פעולה בין בני אדם לבינה מלאכותית. הבינה המלאכותית ממשיכה להתפתח (לדוגמה, מודלי שפה גדולים מציגים כיום היבטים של “תיאוריה של התודעה” במבחנים), אך מומחים מזהירים שמערכות אלו עדיין חסרות הבנה אמיתית.

המפתח הוא כיצד נשלב את החוזקות.

כפי שטוען הניתוח של ז'אנג, “במקום לשאול איזו צורת בינה עליונה, עלינו להכיר כיצד הבינה המלאכותית והקוגניציה האנושית יכולות לעבוד יחד”.

בינה מלאכותית יכולה לאוטומט משימות שגרתיות של נתונים ולהציע פתרונות, בעוד שבני אדם מספקים פיקוח, שיפוט אתי ויצירתיות.

לדוגמה, כלי רפואי מבוסס בינה מלאכותית עשוי לסמן בעיות פוטנציאליות בצילום רנטגן, אך הרופא יפרש ויחליט בהתבסס על הקשר המטופל והערכיו.

בפועל, תחומים רבים כבר משלבים בינה מלאכותית עם מומחיות אנושית. פיתוח תוכנה, חינוך ובריאות משתמשים יותר ויותר בבינה מלאכותית לניתוח נתונים או ניסוח תוכן, אך מסתמכים על בני אדם לקבלת החלטות סופיות וחדשנות.

סינרגיה זו משפרת את הפרודוקטיביות והיצירתיות.

>>> לחץ כדי לדעת: האם בינה מלאכותית חושבת כמו בני אדם?

בסופו של דבר, עתיד הבינה צפוי להיות שיתופי. באמצעות ניצול המהירות וההיקף של הבינה המלאכותית לצד עומק רגשי ויצירתיות אנושית, נוכל להתמודד עם בעיות מורכבות יותר ממה שכל אחד מהם יכול לבד.

במילות אחד החוקרים, “עתיד הבינה הוא שיתופי, שבו הבינה המלאכותית מחזקת את היכולות האנושיות, ובני האדם מנווטים את הבינה המלאכותית בעומק הרגשי ובחשיבה היצירתית שלנו”.