בינה מלאכותית פתחה את הכוח ליצור “דיפייקים” – מדיה מזויפת אך מציאותית מאוד. מסרטונים שמחליפים פנים בצורה חלקה ועד קולות משוכפלים שנשמעים זהים לאדם האמיתי, דיפייקים מייצגים עידן חדש שבו לראות (או לשמוע) זה לא תמיד להאמין. טכנולוגיה זו מציעה הזדמנויות מרגשות לחדשנות בתעשיות שונות, אך גם מציבה סיכונים משמעותיים.

במאמר זה נחקור מה הם דיפייקים מבוססי בינה מלאכותית, כיצד הם פועלים, ומהן ההזדמנויות והסכנות המרכזיות שהם מביאים לעולם של היום.

מהו דיפייק?

דיפייק הוא מדיה סינתטית (וידאו, אודיו, תמונות או אפילו טקסט) שנוצרה או שונתה על ידי בינה מלאכותית כדי לחקות תוכן אמיתי באופן משכנע. המונח עצמו נובע מ“למידה עמוקה” (אלגוריתמים מתקדמים של בינה מלאכותית) ו-“זיוף”, והוא נכנס לשימוש נפוץ סביב 2017 בפורום Reddit שבו משתמשים שיתפו סרטונים עם החלפת פנים של סלבריטאים.

דיפייקים מודרניים משתמשים לעיתים קרובות בטכניקות כמו רשתות מתחרות מחוללות (GANs) – שתי רשתות עצביות שמתאמנות זו נגד זו כדי לייצר זיופים ריאליסטיים יותר ויותר. בעשור האחרון, ההתקדמות בבינה מלאכותית הפכה את יצירת הדיפייקים לקלה וזולה יותר: כעת לכל מי שיש חיבור לאינטרנט יש את המפתחות ליצירת מדיה סינתטית.

דיפייקים מוקדמים זכו למוניטין שלילי בשל שימושים זדוניים (כגון הכנסת פנים של סלבריטאים לסרטונים מזויפים), מה שיצר לטכנולוגיה מוניטין שלילי. עם זאת, לא כל תוכן סינתטי שנוצר על ידי בינה מלאכותית הוא מזיק. כמו טכנולוגיות רבות, דיפייקים הם כלי – ההשפעה שלהם (טובה או רעה) תלויה באופן השימוש בהם.

כפי שמציין פורום הכלכלה העולמי, למרות שיש דוגמאות שליליות רבות, “תוכן סינתטי כזה יכול גם להביא תועלות.” בסעיפים הבאים נסקור כמה יישומים חיוביים בולטים של דיפייק מבוסס בינה מלאכותית, ולאחר מכן את הסיכונים וההתעללויות החמורות הקשורות לטכנולוגיה זו.

הזדמנויות ויישומים חיוביים של דיפייק מבוסס בינה מלאכותית

למרות המוניטין השנוי במחלוקת, דיפייקים (שלעיתים מכונים באופן ניטרלי יותר “מדיה סינתטית”) מציעים מספר יישומים חיוביים בתחומי היצירה, החינוך וההומניטריה:

• בידור ומדיה: במאי סרטים משתמשים בטכניקות דיפייק ליצירת אפקטים ויזואליים מרהיבים ואפילו ל"החזרת גיל צעיר" של שחקנים על המסך. לדוגמה, בסרט האחרון של אינדיאנה ג'ונס שוחזר דיגיטלית האריסון פורד הצעיר באמצעות אימון בינה מלאכותית על עשרות שנות חומר וידאו ישן שלו. טכנולוגיה זו יכולה להחיות דמויות היסטוריות או שחקנים שנפטרו עבור הופעות חדשות ולשפר דיבוב על ידי התאמת תנועות השפתיים במדויק.
  בסך הכל, דיפייקים יכולים לייצר תוכן עשיר וריאליסטי יותר בסרטים, טלוויזיה ומשחקים.

• חינוך והכשרה: טכנולוגיית הדיפייק יכולה להפוך חוויות למידה למרתקות ואינטראקטיביות יותר. מדריכים יכולים ליצור סימולציות חינוכיות או שחזורים היסטוריים עם דמויות חיות של אנשים מפורסמים, ולהחיות שיעורי היסטוריה או מדע.
  תסריטי משחק תפקידים ריאליסטיים שנוצרים על ידי בינה מלאכותית (למשל, סימולציה של מצב חירום רפואי או תרחיש תא טייס) יכולים לסייע בהכשרת מקצוענים בתחום הבריאות, התעופה, הצבא ועוד. סימולציות אלו מכינות את הלומדים למצבים אמיתיים בצורה בטוחה ומבוקרת.

• נגישות ותקשורת: מדיה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית פורצת מחסומי שפה ותקשורת. מתרגמי דיפייק יכולים לדבב וידאו לשפות שונות תוך שמירה על קול הדובר והמחוות שלו – האמנית FKA Twigs אף יצרה דיפייק של עצמה המדבר בשפות שאיננה שולטת בהן. יש לכך פוטנציאל להצלת חיים: שירותי חירום השתמשו בתרגום קולי מבוסס בינה מלאכותית כדי לפרש שיחות 911 במהירות גבוהה יותר, וקיצרו את זמן התרגום עד 70% במצבים קריטיים.
  בדומה לכך, מפעילי שפת סימנים מבוססי דיפייק מפותחים לתרגום דיבור לשפת סימנים עבור קהילות חרשות, ומייצרים סרטוני סימנים כה ריאליסטיים עד שאלגוריתמים לא הצליחו להבחין ביניהם לבין דוברי שפת סימנים אמיתיים במחקרים מוקדמים. שימוש משמעותי נוסף הוא שיבוט קולי אישי עבור אנשים שאיבדו את יכולת הדיבור – למשל, חברת קונגרס אמריקאית עם מחלה ניוונית השתמשה לאחרונה בשיבוט קולי מבוסס בינה מלאכותית של קולה כדי לפנות לחברי הקונגרס לאחר שאיבדה את יכולת הדיבור, ואפשרה לה “לדבר בטון הקול שלה” למרות מחלתה.
  יישומים אלו מדגימים כיצד דיפייקים משפרים נגישות ושומרים על קולות ותקשורת של אנשים.

• בריאות וטיפול: ברפואה, מדיה סינתטית יכולה לסייע הן במחקר והן ברווחת המטופלים. תמונות רפואיות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית יכולות להעשיר נתוני אימון לאלגוריתמים לאבחון – מחקר אחד מצא שמערכת בינה מלאכותית לזיהוי גידולים שאומנה בעיקר על תמונות MRI שנוצרו על ידי GAN ביצעה כמעט כמו מערכת שאומנה על סריקות אמיתיות. משמעות הדבר היא שדיפייקים יכולים לחזק בינה מלאכותית רפואית על ידי יצירת נתוני אימון רבים מבלי לסכן את פרטיות המטופלים.
  בהיבט טיפולי, דיפייקים מבוקרים יכולים גם לנחם מטופלים. לדוגמה, מטפלים ניסו ליצור סרטונים שבהם אדם אהוב על חולה אלצהיימר מופיע כגרסה הצעירה שלו (מהתקופה שהמטופל זוכר היטב), מה שמפחית את הבלבול והחרדה של המטופל. בקמפיינים לבריאות הציבור, טכניקות דיפייק אפשרו מסרים רבי עוצמה: בקמפיין נגד מלריה, סרטון של כוכב הכדורגל דייוויד בקהאם שונה על ידי בינה מלאכותית כך ש“הוא” דיבר בתשע שפות שונות, וסייע לקמפיין להגיע לחצי מיליארד אנשים ברחבי העולם. זה מדגים כיצד מדיה סינתטית יכולה להעצים מסרים חשובים לקהלים מגוונים.

• פרטיות ואנונימיות: באופן פרדוקסלי, אותה יכולת להחליף פנים שיכולה ליצור חדשות מזויפות יכולה גם להגן על פרטיות. פעילים, מדווחים או אנשים פגיעים יכולים להיות מצולמים כשהפנים שלהם מוחלפות בפנים מציאותיות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, מה שמסתיר את זהותם מבלי להשתמש בטשטוש בולט.
  דוגמה בולטת היא הסרט התיעודי “ברוכים הבאים לצ'צ'ניה” (2020), שבו נעשה שימוש בהחלפת פנים מבוססת בינה מלאכותית כדי להסתיר את זהותם של פעילי זכויות להט"ב שנמלטו מרדיפה, תוך שמירה על הבעות הפנים והרגשות שלהם. כך, הצופים יכלו להתחבר לאנושיות של הנושאים, אף שהפנים שהוצגו לא היו אמיתיות.
  חוקרים מרחיבים רעיון זה לכלים לשמירה על פרטיות יומיומית – למשל, מערכות “אנונימיזציה” ניסיוניות יכולות להחליף אוטומטית את פניו של אדם בתמונות המשותפות ברשתות החברתיות בדמות סינתטית דומה אם לא נתן הסכמה לזיהוי. כמו כן, טכנולוגיית “עור קול” יכולה לשנות את קול הדובר בזמן אמת (כמו במשחקים מקוונים או פגישות וירטואליות) כדי למנוע הטיות או הטרדות תוך שמירה על הרגש והכוונה המקוריים.
  יישומים אלו מצביעים על כך שדיפייקים עשויים לסייע לאנשים לשלוט בזהותם ובבטיחותם הדיגיטלית.

החלפת פנים בדיפייק יכולה לשמש לאנונימיזציה של אנשים. לדוגמה, הסרט Welcome to Chechnya הגן על פעילים בסיכון על ידי החלפת פניהם בפנים של שחקנים מתנדבים באמצעות בינה מלאכותית, והסתיר את זהותם תוך שמירה על הבעות טבעיות. זה מדגים כיצד מדיה סינתטית יכולה להגן על פרטיות במצבים רגישים.

לסיכום, דיפייקים הם חרב פיפיות. מצד אחד, “תוכן סינתטי אינו חיובי או שלילי מטבעו – ההשפעה תלויה במי שמשתמש בו ובכוונתו”. הדוגמאות לעיל מדגישות את ההזדמנות לנצל את טכנולוגיית הדיפייק ליצירתיות, תקשורת וטוב חברתי.

עם זאת, הצד השני של כלי עוצמתי זה הוא הפוטנציאל העצום לנזק כאשר הוא משמש לרעה. בשנים האחרונות הופיעו סיפורים רבים שמזהירים מפני הטעיה והתעללות מבוססי דיפייק, אותם נבחן בהמשך.

סיכונים ושימושים לרעה של דיפייקים

הפצת דיפייקים שקל ליצור עוררה גם חששות ואיומים משמעותיים. למעשה, סקר מ-2023 מצא ש-60% מהאמריקאים היו “מודאגים מאוד” מדיפייקים – ודירגו זאת כחשש מספר אחת שלהם הקשור לבינה מלאכותית. הסיכונים המרכזיים הקשורים לטכנולוגיית דיפייק כוללים:

• הפצת מידע שגוי ומניפולציה פוליטית: דיפייקים יכולים לשמש ככלי נשק להפצת מידע כוזב בקנה מידה רחב. סרטונים או אודיו מזויפים של דמויות ציבוריות יכולים להראות אותן אומרות או עושות דברים שמעולם לא קרו, ולהטעות את הציבור. שקרים כאלה עלולים לערער את האמון במוסדות, להשפיע על דעת הקהל ואפילו להסית למהומות.

  לדוגמה, במהלך מלחמת רוסיה באוקראינה הופץ סרטון דיפייק של הנשיא וולודימיר זלנסקי שנראה כאילו הוא נכנע; למרות שהופרך במהירות בשל ליקויים ברורים (כגון ראש גדול מדי וקול מוזר), הוא הראה את הפוטנציאל של יריבים להשתמש בזיופים מבוססי בינה מלאכותית בתעמולה.
  בדומה לכך, תמונה מזויפת של “פיצוץ” סמוך לפנטגון הפכה לוויראלית ב-2023 וגרמה לירידה זמנית בשוק המניות לפני שהרשויות הבהירו שמדובר ביצירה של בינה מלאכותית.

  ככל שהדיפייקים משתפרים, החשש הוא שהם ישמשו ליצירת חדשות מזויפות משכנעות במיוחד, מה שיפגע ביכולת הציבור להבחין בין אמת לזיוף. זה לא רק מפיץ שקרים אלא גם יוצר אפקט של “דיבידנד השקרן” – אנשים עשויים להתחיל לחשוד גם בסרטונים או ראיות אמיתיות, בטענה שמדובר בדיפייקים. התוצאה הכוללת היא שחיקה של האמת ואובדן נוסף של אמון במדיה ובשיח הדמוקרטי.

• פורנוגרפיה והטרדה ללא הסכמה: אחד השימושים הזדוניים הראשונים והנפוצים ביותר של דיפייקים היה יצירת תוכן מיני מזויף. באמצעות מספר תמונות, תוקפים (לעיתים דרך פורומים או אפליקציות אנונימיות) יכולים ליצור סרטוני פורנוגרפיה ריאליסטיים של אנשים – בדרך כלל נשים – ללא הסכמתן. זהו פגיעה חמורה בפרטיות והטרדה מינית.

  מחקרים מצאו שרוב עצום של סרטוני דיפייק ברשת (כ-90–95%) הם פורנוגרפיה ללא הסכמה, כמעט כולם עם קורבנות נשים. סרטונים מזויפים כאלה יכולים לגרום לנזק אישי חמור, כולל השפלה, טראומה, פגיעה במוניטין ואפילו איומי סחיטה. שחקניות, עיתונאיות ואנשים פרטיים רבים מצאו את פניהם מוצמדות לתוכן מיני מזויף.

  כוחות אכיפה ומקבלי החלטות מודאגים יותר ויותר מהתופעה; למשל, בארה"ב מספר מדינות והממשל הפדרלי הציעו או חוקקו חוקים שמ kriminalizים פורנוגרפיית דיפייק ומעניקים לנפגעים דרכי טיפול משפטיות. הנזק של פורנוגרפיית דיפייק מדגיש כיצד טכנולוגיה זו יכולה לשמש לפגיעה בפרטיות, לפגוע באנשים (לעיתים עם הטיה נגד נשים) ולהפיץ דימויים מזויפים פוגעניים בעלות נמוכה לתוקף.

• הונאות ותחבולות התחזות: דיפייקים הפכו לכלי מסוכן עבור פושעי סייבר. שיבוטי קול מבוססי בינה מלאכותית ואפילו דיפייקים חיים בווידאו משמשים להתחזות לאנשים מהימנים לצורך רווח הונאה. ה-FBI מזהיר שפושעים משתמשים בשיבוטי קול/וידאו מבוססי בינה מלאכותית כדי להתחזות לבני משפחה, עמיתים לעבודה או מנהלים – ולהטעות קורבנות לשלוח כסף או לחשוף מידע רגיש.

  הונאות אלו, לעיתים טוויסט טכנולוגי גבוה על הונאת “התחזות”, כבר גרמו להפסדים משמעותיים. במקרה אמיתי אחד, גנבים השתמשו בבינה מלאכותית לחיקוי קול של מנכ"ל ושכנעו עובד להעביר להם 220,000 אירו (כ-240,000 דולר). במקרה נוסף, פושעים השתמשו בדיפייק של מנכ"ל כספים של חברה בשיחת זום כדי לאשר העברה של 25 מיליון דולר לחשבונות מזויפים.

  התקפות הנדסה חברתית מבוססת דיפייק נמצאות בעלייה – דיווחים מראים זינוק עצום בהונאות דיפייק ברחבי העולם בשנים האחרונות. השילוב של קולות/וידאו מזויפים משכנעים מאוד ומהירות התקשורת הדיגיטלית יכול לתפוס קורבנות לא מוכנים. עסקים נמצאים בסיכון מיוחד מהונאות “מנכ"ל מזויף” או מנהלים מזויפים שנותנים הוראות.

  אם עובדים לא מאומנים להיות סקפטיים כלפי מדיה אודיו-ויזואלית, הם עלולים לבצע הוראות דיפייק שנראות לגיטימיות. התוצאה יכולה להיות גניבת כספים, דליפות מידע או נזקים יקרים אחרים. איום זה הוביל מומחי אבטחה לקרוא לחיזוק נהלי אימות זהות (למשל, שימוש בערוצים בטוחים לאישור בקשות) וכלי זיהוי טכניים לאימות אודיו ווידאו בעסקאות רגישות.

• שחיקת אמון ואתגרים משפטיים: הופעת הדיפייק מטשטשת את הגבול בין מציאות לבדיה, ומעלה חששות חברתיים ואתיים רחבים. ככל שהתוכן המזויף משכנע יותר, אנשים עלולים להתחיל לפקפק בראיות אמיתיות – תרחיש מסוכן לצדק ולאמון הציבור.

  לדוגמה, סרטון אמיתי של עבירה יכול להיות מנותץ כ"דיפייק" על ידי העבריין, מה שמסבך את עבודת העיתונות וההליכים המשפטיים. שחיקת האמון במדיה דיגיטלית קשה למדידה, אך מזיקה מאוד בטווח הארוך.

  דיפייקים מציבים גם סוגיות משפטיות מורכבות: מי הבעלים של דמות שנוצרה על ידי בינה מלאכותית? כיצד חלות חוקי לשון הרע או דיבה על סרטון מזויף שפוגע במוניטין? יש גם שאלות של הסכמה ואתיקה – שימוש בפנים או בקול של מישהו בדיפייק ללא רשות נחשב בדרך כלל להפרת זכויות, אך החקיקה עדיין מתעדכנת בנושא.

  בחלק מהמדינות החלו לדרוש תיוג ברור של מדיה שעברה שינוי, במיוחד בפרסומות פוליטיות או בבחירות. בנוסף, פלטפורמות כמו רשתות חברתיות נתונות ללחץ לזהות ולהסיר דיפייקים מזיקים (בדומה לטיפול בצורות אחרות של מידע שגוי או מדיה מניפולטיבית).

  טכנולוגית, זיהוי דיפייקים הוא “מירוץ חימוש”. חוקרים מפתחים מערכות בינה מלאכותית לזיהוי סימנים עדינים של זיוף (למשל, חריגות בזרימת הדם בפנים או בתבניות מצמוץ). עם זאת, ככל שהזיהוי משתפר, כך משתפרות גם שיטות ההתחמקות של הדיפייק – מה שיוצר מאבק מתמיד של חתול ועכבר.

  כל האתגרים הללו מבהירים שצריך להתמודד עם האתגר של אימות אותנטי של מדיה בעידן הבינה המלאכותית וכיצד להעמיד לדין את יוצרי הדיפייק על שימוש לרעה.

ניווט בעידן הדיפייק: מציאת האיזון

דיפייקים מבוססי בינה מלאכותית מציגים דילמה קלאסית של התקדמות טכנולוגית: הבטחה עצומה לצד סכנה. מצד אחד, יש לנו שימושים יצירתיים ומועילים חסרי תקדים – משימור קולות ותרגום שפות ועד דמיון צורות חדשות של סיפור והגנה על פרטיות.

מצד שני, השימושים הזדוניים בדיפייק מאיימים על פרטיות, אבטחה ואמון הציבור. בהמשך הדרך, חשוב למקסם את היתרונות תוך מזעור הנזקים.

מאמצים נעשים במגוון תחומים. חברות טכנולוגיה וחוקרים משקיעים בכלי זיהוי ומסגרות לאימות אותנטיות (כגון סימני מים דיגיטליים או תקני אימות תוכן) כדי לסייע לאנשים להבחין בין מדיה אמיתית למזויפת. מחוקקים ברחבי העולם גם בוחנים חקיקה לצמצום השימושים המזיקים ביותר בדיפייק – למשל, איסור פורנוגרפיה מזויפת, הפצת מידע שגוי בבחירות או דרישת גילויים כאשר המדיה שונתה על ידי בינה מלאכותית.

עם זאת, רגולציה לבדה היא אתגרית בהתחשב בקצב ההתפתחות המהיר של הטכנולוגיה ובקלות שבה היא חוצה תחומי שיפוט. חינוך ומודעות חשובים לא פחות: תוכניות אוריינות דיגיטלית יכולות ללמד את הציבור כיצד להעריך מדיה באופן ביקורתי ולזהות סימנים לדיפייק, בדומה לאופן שבו אנשים למדו לזהות הונאות דואר אלקטרוני או פישינג.

אם המשתמשים יודעים שסרטונים “מושלמים” או סנסציוניים עשויים להיות מזויפים, הם יכולים לקחת זאת בחשבון לפני תגובה או שיתוף.

>>> לחץ למידע נוסף:

תפקיד הבינה המלאכותית בעידן הדיגיטלי

בעיות בבינה מלאכותית ואבטחת מידע

בסופו של דבר, תופעת הדיפייק כאן כדי להישאר – “הרוח יצאה מהבקבוק ואי אפשר להחזיר אותה פנימה”. במקום להיכנס לפאניקה או לאסורים מוחלטים, מומחים ממליצים על גישה מאוזנת: לעודד חדשנות אחראית במדיה סינתטית תוך פיתוח מגבלות בטיחות חזקות נגד שימוש לרעה.

זה אומר לטפח יישומים חיוביים (בבידור, חינוך, נגישות ועוד) תחת קווים מנחים אתיים, ובמקביל להשקיע באמצעי אבטחה, מסגרות משפטיות ונורמות להענשת שימושים זדוניים. על ידי שיתוף פעולה – טכנולוגים, רגולטורים, חברות ואזרחים – נוכל לבנות עתיד שבו דיפייק מבוסס בינה מלאכותית הוא “שגרתי, מוכר ואמין”. בעתיד כזה, ננצל את היצירתיות והנוחות שדיפייקים מציעים, תוך שמירה על ערנות ועמידות בפני צורות ההטעיה החדשות שהם מאפשרים.

ההזדמנויות מרגשות, והסיכונים אמיתיים – ההכרה בשניהם היא הצעד הראשון בעיצוב נוף מדיה מונעת בינה מלאכותית שמיטיבה עם החברה כולה.